תקציר

ריצ`ארד פיינמן, חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 1965, היה מגדולי הפיסיקאים התיאורטיים בעולם. יחד עם זאת, הוא היה אדם שנקלע להרפתקאות שונות ומשונות, במקרה או שלא במקרה. פניימן היה צייר, פורץ כספות, מתחן ומספר סיפורים, וחייו היו סדרה של אירועים מוזרים שהתרחשו מחמת השילוב המיוחד במינו של תבונה עמוקה, סקרנות שאינה יודעת שובע וספקנות נצחית. שיחותיו של פיינמן במרוצת השנים עם חברו לתיפוף רלף לייטון הוקלטו והועלו על הכתב כפי שהן מופיעות כאן, בלשון דיבור שכמעט ולא נעשו בה שינויים, והן מצטרפות לדיוקן עצמי מתוחכם, משעשע, נוגע ללב וחושפני לחלוטין של אחד מגודלי דורנו. כדברי מורהו, האנס בתה  יש שני סוגי גאונים. הגאון הרגיל עושה דברים, אבל משאיר לך את היכולת לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת וישנו הקוסם, זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים. פיינמן היה קוסם. "האחד והיחיד... גאונות במדע כשלעצמה, אינה יכולה להסביר את האגדה ששמה פיינמן. היה זה בוודאי גם הסגנון שלו: עקשן, חצוף, לא מהוקצע, לא מתורבת, גאה, לץ, סקרן נמרץ, ורב מקוריות בכל מה שעשה". ניו-יורק רביו אוף בוקס, "מנפץ המוסכמות ובעל ההשפעה המבריק ביותר של דור הפיסיקאים התיאורטיים שלאחר המלחמה". ניו-יורק טיימס,  ספריו של פיינמן מעידים עליו שהיה איש מקורי, מבריק, סקרן, נמרץ, בררן, נלהב, חברותי, שובר מוסכמות, תאב מדע, בעל עקרונות מוצקים ובעל השקפה על המציאות שהייתה מיוחדת רק לו. "כשדן במה שאהב באמת, השתקפה מתוך דבריו גאונותו הטבעית". וושינגטון פוסט: "שתי דרכים היו לפתור בעיות בפיסיקה: אחת להשתמש במתמטיקה, והאחרת, לשאול את פיינמן".