מאת: משה דיין
גם לפני עידן המחשבים האישיים הייתה
השפה העברית בעייתית מבחינת כתיבתה. השפה התקנית המדויקת היא מנוקדת, אך הכתיבה
המנוקדת הנה קשה למשתמש הלא-מקצועי. גם אנשים שהעברית היא שפת אמם, ושעברו בהצלחה
רבה את כל מערכת החינוך העברי, אינם יכולים לכתוב עברית מנוקדת כהלכה. גם כשמדובר
באנשי מקצוע, תהליך כתיבתה והבאתה לדפוס של העברית המנוקדת הוא ארוך ומייגע.
מסיבות אלו, בחלק הארי של השפה הכתובה נהוג הכתיב חסר הניקוד, המכונה גם בשם הכתיב
המלא. הכתיב המלא אינו פותר באופן מספק את בעיית חוסר התנועות שאבדו עם הויתור על
הניקוד, באשר הוא רק מציג תנועות חסרות כמלאות, ומאפשר את זיהוין של ו' ושל י'
כאשר הן מופיעות כעיצורים. לעומת זאת, חסרות בו תנועות הקמץ והפתח, הסגול, הצירה,
השווא הנע, וכל החטפים למיניהם, דבר שאינו מאפשר הבחנה בין התנועות a ו- e (ולפעמים גם i ). ברוב המקרים אין בו גם
הבחנה בין חולם לשורוק, ובין ב' כ' פ' קשות לרפויות, כיון שניקוד ה-ו', והדגש
באותיות ב' כ' פ' הוא רק בבחינת המלצה, שברוב המקרים אינה מבוצעת. לכן, גם לאחר
שהכתיב המלא התקבל בציבור, והוא שולט בחלק הארי של נפח הכתיבה העברית, עדיין מקובל
השימוש בכתיב המנוקד לכתבי קודש, לשירה, ולספרי ילדים. מצב אנומלי זה מדגים את אי
יכולתו של הכתיב המלא לענות על כל צורכי השפה הכתובה, כמו שעצם הצורך בכתיב מלא
מדגים את אי התאמת הכתיב המנוקד לצורכי הכתיבה של שפה מודרנית.
אם תמיד כתיבת השפה
העברית הייתה בעייתית, אין ספק שהבעייתיות התעצמה עם הכנסת השימוש במחשב האישי.
בעיה נוספת, הרלוונטית לשימוש במחשב, היא כתיבת השפה מימין לשמאל, בעוד שהתוכנות
המקובלות לכתיבת טקסטים מניחות כברירת מחדל כתיבה משמאל לימין. אף שבעיה זו נפתרה
לכאורה במעבדי התמלילים המקובלים (כדוגמת Word), הרי שהפתרון הוא בעייתי
כאשר רוצים לשלב חלקים לועזיים בתוך הטקסט העברי. יתר על כן, הבעיה קיימת ביתר שאת
במשלוחי דואר אלקטרוני ובבניית אתרי אינטרנט. אומנם קיימים פתרונות שונים לכתיבת
עברית באינטרנט, אך הם בד"כ כרוכים בחסרונות כלשהם (כמו תלות בדפדפן, הופעת
אותיות כתובות בסדר הפוך, או שבירת שורות שלא כהלכה כאשר המשתמש מקטין את גודל
החלון). הסבר מפורט על הבעייתיות של כתיבת עברית באינטרנט אפשר למצוא באתרים
עבריים שנותנים הדרכה בבניית אתרים.
המעבר לכתיבת עברית באותיות לטיניות
מתבקש מאליו וחיוני יותר מאי פעם. הצורך הוא כה חזק עד כי, יותר ויותר אנשים
מוצאים את עצמם נאלצים לכתוב עברית באותיות לטיניות, ביותר ויותר מקרים. מובן
שבמקרים אלו כל כותב בוחר בכללים ובאותיות כאוות נפשו, דבר בלתי רצוי כשמדובר
בתקשורת רבת משתתפים. אין ספק שנחוצה הצעה מגובשת ומקובלת על הכלל. הצעה רשמית
לכתיבה כזו לא תבוא מהאקדמיה ללשון העברית, כי הצעה כזו עלולה להיחשב "כפגיעה
בקדושת השפה". גם אנשים שהמונח קדושה נראה להם בלתי רלוונטי לעניין, עלולים
לחוש כעין "פטריוטיות לשונית", המתבטאת בקשר רגשי לאותיות העבריות, או
בהרגשת בגידה במסורת אבות הכרוכה
במעבר לאותיות זרות. מבלי להפחית בערכם של רגשות ועמדות אלו, אציין ששיקולי נוחיות
השימוש וחסכון בזמן עבודה צריכים לגבור, לכל הפחות כאשר מדובר בשימוש מצומצם, שהוא
כתיבת עברית בדואר אלקטרוני ובאינטרנט.
כותב שורות אלו,
שאין למקצועו קרבה כלשהי ללשון העברית, החליט ליזום הצעה מגובשת לכתיבת עברית
באותיות לטיניות. הנחתי היא שאף גוף רשמי לא יעשה עבודה זו בשבילנו, ולכן הבה נעשה
זאת בעצמנו ובשבילנו. העקרונות שבבסיס ההצעה הן כדלקמן:
א)
הכתיבה תעשה שימוש רק במקלדת הסטנדרטית
כשהיא מתוכנתת לוורסיה האנגלית. ההצעה דלקמן מראה שהדבר אפשרי אם מסכימים לכתוב את
האות ע' ע"י האות j, שהגייתה האנגלית שונה בתכלית. לאלו שלא יסכימו
לכך, קיימת וורסיה נוספת שמוסיפה רק אות עברית אחת למקלדת האנגלית הסטנדרטית, את
האות ע'.
ב)
הכתיבה באותיות לטיניות לא תהיה בהתאמה
(אות לאות) עם הכתיבה העברית, אלא תותאם להגייה העברית הנכונה. הכותב יכתוב כפי
שהשפה נשמעת לו.
ג)
האותיות הלטיניות והגייתן, וכן כללי ההצעה,
ייבחרו כך שהשפה העברית והגייתה תישמרנה כתקנן- ללא שינוי. בכך אנו מתכוונים
שתישמרנה גם הגייתן של ח' ו-ע' גרוניות, ושל שווא נע כתנועה.
ד)
נשתדל לאמץ ככל האפשר את המקובל בציבור עד
כה לכתיבת עברית באותיות לטיניות. בחלקו הגדול מקובל זה תואם את הגיית האותיות
בשפה האנגלית. הבעיות קיימות במקרה של עיצורים עבריים שלא קיימים בשפה האנגלית,
כמו ח' ו-ע', או אפילו צ' בהגייתה הנכונה. וישנה גם הבעיה של חוסר האחידות בציבור,
שמחייבת בחירה בין וורסיות שונות. בהצעתנו הובאו בחשבון השיקולים הנ"ל, בנוסף
לשיקול של חסכון באורך הכתיבה (מספר האותיות לעיצור), כמו גם השאיפה לפשטות.
הטבלה דלהלן מסכמת את ההצעה, לנוחיות המשתמש:
עיצורי א' ה' ו' י'
|
עיצורים
|
עיצורים
|
||||
עivrit |
עברית |
עivrit |
עברית |
עivrit |
עברית |
|
w |
ו |
n |
נ |
b |
בּ |
|
y |
י |
s |
ס |
v |
ב |
|
א' אינה מיוצגת כעיצור. |
א |
ע
או j |
ע |
g |
ג |
|
h |
ה |
p |
פּ |
d |
ד |
|
תנועות (א' ו-ס' המנוקדות מופיעות כמייצגות אותיות כלשהן). |
f |
פ |
z |
ז |
||
tz |
צ |
hh |
ח |
|||
a |
אָ, אַ, אֲ |
k |
ק |
t |
ט |
|
o |
אוֹ, אֹ, אֳ, אָסְ |
r |
ר |
c |
כּ |
|
u |
אוּ, אֻ |
sh |
שׁ |
ch |
כ |
|
e |
אֵ, אֶ, אֱ, שווא נע |
s |
שׂ |
l |
ל |
|
i |
אִ, אִי |
t |
ת |
m |
מ |
|
להלן מספר דוגמאות: התלבש hitlabesh , חמור- hhamor ,
איוון האיום- iwan ha’ayom , ההרים-heharim , הילד-hayeled , העריץ- hejeritc או heעeritc, הסתדרות המהנדסים- histadrut hamehandesim, לכלך-lichlech , כמו-cemo , קמח- kemah , עציץ- jatzitz
או עatzitz, עסיס- jasis או עasis , נשאב- nish’av
, נלהב- nilhav , ויילך- wayelech , להיוועד- lehiwajed , זיו- ziw , זב- zav , זהב- zahav , אהבה- ahava ,
(אנו) נאהב- nohav , (הוא היה) נאהב- ne’ehav . הוא- hu , היא- hi , או- o , אי-אפשר- i-efshar
.
אני רואה בהצעה לעיל הצעה מקדימה,
שייתכן שתתוקן לאחר הערות המשתמשים. לכן אבקשכם לקחת חלק פעיל בגיבוש הסופי של
ההצעה, ע"י משלוח הערותיכם.
אדגים את השימוש הראשוני
בהצעה. הקטע הראשון הוא השיר היפה בתהילים פרק כ"ג :
mizmor leDawid, hashem roעi lo ehhsar.
bin’ot deshe yarbitzeni, עal me menuhhot yenahaleni.
nafshi yeshovev, yanhheni bemaעagale tzedek lemaעan shemo.
gam ci elech bege tzalmawet lo ira raע, ci atta עimadi,
shivtecha umishעantecha hemma yenahhamuni.
taעaroch lefanay shulhhan neged tzoreray,
dishanta bashemen roshi, cosi rewaya.
ach tov wahhesed yirdefuni col yeme hhayay,
weshavti bevet hashem leorech yamim.
הקטע השני לקוח מהתחלת הפרק הראשון (עמוד 21) של ספרו, המתורגם מאנגלית, של סטיבן ג'יי גולד : מאז היות דארווין (ספריית מעריב).
hahishtahut
shel Darwin
en lecha harbe meorajot shenatnu hashra’a lenihhushim shonim umeshunim yoter mehafsakot arucot welo musbarot befjiluyotehem shel anashim mefursamim. Rusini pier karyera operait mefueret beWilhelm Tel, weahhar-cach, bemeshech sheloshim wehhamesh shana, lo catav cimjat davar. Doroti Sayeres natsha et lord Piter Uimsi besi pirsumo wehejedifa lifnot el elohim. Tcharles Darwin piteahh teoria kitzonit jal haevolutzia bishnat 1838, upirsema cajavor jesrim weahhat shana rak mipne sheAlfred Rasel Ualas jamad lehakdimo becach.
hamesh shanim behhek hatevaj, jal sipuna shel Bigel, harsu et emunato shel Darwin bekvijut haminim. Beyuli 1837, zeman katzar leahhar hamasaj, hithhil lichtov et mahhbarotaw harishonot jal “transmutatzia”. Behiyoto meshuchnaj ci haevolutzia achen hithholela, shuv lo notar leDarwin ela lehhapes teoria shetasbir et hamanganon shela. Leahhar nihhushim rabim wecama hipotezot coshlot, tzatza bo lefetaj haheara hamerkazit, ca’asher kara hhibur benose rahhok betachlit. Leyamim catav Darwin baotobiografia shelo:
“beoktober 1838… nizdamen li likro lehana’ati et hhiburo shel Maltus jal hauchlusia, wecewan shehayiti muchan cayaut lehajarich et hama’avak jal hakiyum, hamitrahhesh bechol atar weatar, jal yesod tatzpiot nimshachot wearucot beorhhot hahhayim shel tzemahhim ubajale hhayim, jala bedajati, lefetaj, ci benesibot ele titgale megama shel shmirat waryatziot mujadafot we’eres ele halo-retzuyot. Hatotza’a shel tahalich memin ze tehiye hiwatzrut shel min hhadash.”
הקטע האחרון הוא הסיום של חיבורי:
shete hadugmaot
nichtevu bekalut raba, harishona mitext menukad wehashniya mitext lo-menukad
(male). Bishne hamikrim hactiva zarma bemehirut uvekalut, lamrot sheze nisayon
rishon. hakore yiwachahh shegam hakeria ena baעayatit. Ani
motze shectiva zu shel עivrit beotiot latiniot memazeget et hadiuk shel cetiv
menukad עim hanohhut shel cetiv lo-menukad. hacol zorem, lo tzarich lid’og im
lasim patah o kamatz, tzere o segol…., yahhad עim zot, mitkabelet safa
meduyeket behagiyata.
culanu yodeעim shelo nitan lahhshov עal celalim weעal yotzeim mehaclal ca’asher cotvim safa. hasafa nichtevet beshetef lo biglal yediעat celalim, ela biglal sheleahhar shimush rav, hamoahh zocher et haiyut shel col hamilim. tahalich ze kore beofen lo mudaע leahar kriat ota mila peעamim rabot, bitnay shehamila mofiעa beota tzura. kashe lacotev haעivri cayom lirchosh ma’agar iyut ze, biglal shehu nitkal bichtiv hhaser umenukad, bichtiv male welo menukad, wegam bichtiv male hhelkit welo menukad. en li safek shectiva hhadasha zu shel haעivrit titzor (leahhar zeman ma, weleahhar pitron baעiyat hadegeshim) bazicaron shel hamishtameshim ma’agar shel milim meuyatot cahalacha.