| |
 |
על פרופסורים, על עתונאים ועל שוטים! |
פרופ´ אריה זריצקי
ז' בשבט תשס"ב / 20 בינואר
2002 |
| |
בצוהרי יום ג', 1.1.02 נערכה בבית סוקולוב
בתל-אביב מסיבת עיתונאים רבת-משתתפים. עשרות כתבים וצלמים באו
כדי לשמוע דברים מפי חברי 'הועדה הציבורית לחשיפת האמת ברצח
רבין' ולצפות בעדויות ומסמכים רבים, חלקם חדשים, שמגלים ללא ספק
פגמים חמורים בגרסה הרשמית על השתלשלות האירועים בכיכר באותו
לילה מר ונמהר של ה-4 בנובמבר, 1995, בו נרצח ראש הממשלה יצחק
רבין ז"ל.
שעות ספורות בלבד לאחר מכן פרסם העורך, איתן
הבר (שלא היה נוכח במסיבה זו), מאמר ראשי בעיתונו, אשר נשא את
הכותרת "חסר משוגעים אני?" ["בשולי ידיעות אחרונות" (עמוד 2,
2.1.02)]. כצפוי, למר הבר אין שמץ של ביקורת עניינית על פעולות
הועדה וממצאיה. לעומת זאת, הוא עושה מאמץ רב לתאר את חבריה,
"חבורה מכובדת למראה" (כדבריו), כ"שוטים", "תמהונים" ו"משוגעים".
כיצד מגיע אדם נבון-לכאורה, אשר מגדיר עצמו אמנם כ"פתי" אם כי
"בימי ילדותי הרחוקים", למחשבה, שיצליח לשכנע את הציבור היהודי
האינטיליגנטי בגידופים של חברי הועדה מבלי להביא השגות ענייניות
על מסקנותיהם? אם אכן, "העובדות ידועות כולן. הפרטים גלויים לעין
כל", כדברי מר הבר, מדוע אין הוא מעז להתבונן בהם בעין בלתי
משוחדת ובראש צלול ולהבחין במסקנות הסותרות אליהן הגיעה ועדת
שמגר? האם לא מעניין אותו לדעת מי באמת רצח את רבין?
מהי
הסיבה שמר הבר פעל בזריזות כזו להגיב על התביעה לחקירה מחדש ברצח
הפוליטי, "בעקבות החששות והחשדות ל"קונספירציה", בעיקר בקרב
חוגים דתיים וחרדיים וחבורת תמהונים, שכמותן אין אנו חסרים
במדינת ישראל", לדבריו? ממתי הבר או עיתונו מתייחסים, וללא כל
שהות, לחששות וחשדות בקרב חוגים וחבורות כאלה? אילו נתן דעתו
לחששות ולחשדות מפני התוצאות של "תהליך השלום על-שם אוסלו" אליו
הובל ראש הממשלה רבין בעת שהוא עצמו, מר הבר, היה ראש לשכת ראש
הממשלה, יתכן שמלחמת אוסלו בה אנו שקועים עד צוואר הייתה נמנעת
מעם ישראל.
מסיבה השמורה עמו, למר הבר דחוף כנראה לנטרל
את הגל הגואה בציבור (הישראלי והזר כאחד) ששואל שאלות קשות
ונוקבות על נכונות הגרסה הרשמית של תאור הרצח הנדון, ולשכנע מספר
גדל של אנשים שלא לשאול שאלות שמטרידות אותו על הפרטים הרבים
שנתגלו במשך 6 השנים שחלפו מאז הרצח. נראה לו, שלציבור אין דעות
ומחשבות עצמאיות והוא יקבל ללא עוררין מה שיושת עליו באמצעות
מאמרי מערכת חפוזים או כתבות מגמתיות במוסף "שבעה ימים". הוא
חושב כנראה, שיהודים ימנעו מלדבוק באמת אם יעלילו עליהם וישמיצום
כדי להפכם לבלתי-רלבנטיים. כך, למשל, הצליחו להניא רבים מלבוא
להפגנות "זו ארצנו" באמצעות עלילות דם שבוצעו על-ידי פרובוקטורים
כאבישי רביב ותמונות שהציגו אלימות בהפגנות למרות שהאלימות בוצעה
על-ידי ה'שתולים', כזכור לשמצה. לדעתו, לכאורה, שיטה זו 'תצליח'
גם כעת. אם זו כוונתו, יש לנו חדשות בשבילו!
ההשמצות
והסילופים על הוועדה וחבריה החלו בכתבה "הרצח הכפול" שהשתרעה על
יותר מחמשה עמודים בגיליון 1978 של המוסף מיום שישי, ו' בטבת,
תשס"א (21.12.01). הרעיון היסודי שהסתמן שם, ואושש בתכנית
"דוקומדיה" ביום ד' שלאחר מכן, הנו כיצד להפסיק את הדיון הציבורי
בנושא; למתי גולן (מחבר "אטום", זוכרים?) נראה ש"הרצח הכפול" גרם
דווקא להתפשטות מה שהם מכנים "תיאורית הקונספירציה". למר הבר
הייתה כנראה תחושה הפוכה: הוא האמין שיצליח לסתום את הפה לקבוצת
אנשים מכובדים ולאו דווקא מפורסמים אם יתוארו כ"תמהונים" ר"ל.
משרד הבריאות הצטרף למר גולן בכך שדוברו אסר על ד"ר דוד חן
להשתתף במסיבת העיתונאים, הן כדובר והן כמשתתף פסיבי. אם ניתן
להגדיר מי מכל הנזכרים כ"שוטה", אין ספק שמר הבר יצא כשידו על
העליונה. –לא רק שהתכוון לקלל ויצא מברך (יותר אזרחים תמהים על
דו"ח ועדת שמגר כעת מאשר לפני 'חגיגת' "הרצח הכפול" שלו), כעת
הוא עלול למצוא עצמו מגן על עיתונו מפני תביעת הדיבה שחברי הועדה
מכינים על פגיעה בשמם הטוב.
בשלב זה אין טעם להרחיב
הדיבור על השטויות שנכתבו ב"הרצח הכפול". מעניין אם יש במדינה מי
שמאמין לכך שמישהו (בין אם טייס, רופא או פרופסור) אמר, כפי
שמצטטים אותי (בין גרשיים!) ש"רבין הכין את הרצח שלו". לעומת
זאת, תמליל דברי שנמצא בידי הכתב יובל קרני (ששוכתב, מעניין בידי
מי...) כולל הסבר קצר על מעורבות מדענים רבים כמוני במה שמכונה
"קונספירציה" ועל מהות העניין כולו. שם אמרתי, שאנו עושים עבודה
דמוית-מדע כדי להתקרב לאמת. לשם המחשה: כדי להבין את חוקי הטבע
כשהוא מסתיר צפונותיו, אנו משערים ומפתחים תיאוריות. חשיבותן של
התיאוריות נעוצה באפשרות שלילתן באמצעות ניסויים. כך, כשהממסד
שומר על שתיקה בקשר לתופעות שאינן מוסברות, מופיעות תיאוריות
אחדות על רצח רבין, המכונות "קונספירציות". אנו מעונינים לשלול
חלק מהן כדי להתקרב לאמת, מכיוון שאין אנו יודעים מהי. אף אחד
מחברי הועדה לא טען ששמעון פרס או מי מעושי דברו גרם לרצח רבין,
כפי שמשתמע מהכתבה, אבל זו אחת התיאוריות שנשמעות בציבור. האם מר
הבר מעוניין שתיאוריה זו תישאר מרחפת בחלל האוויר מכיוון שרבין
לא אהב (בלשון המעטה) את מר פרס?
בראיון לקראת "הרצח
הכפול" אמרתי למר קרני, כי כוחה של הסקרנות האנושית הוא כה חזק,
ששום גורם בעולם לא ימנע גילוי האמת. אפילו הכנסייה הנוצרית,
כשהייתה במלוא עוצמתה בחשכת ימי הביניים לא הצליחה למנוע את
המסקנה שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. כנאמר (להבדיל), גם
אם יתמהמה—בוא יבוא. ואז יתברר מיהו השוטה האמיתי.
===========
אריה זריצקי הוא פרופ' לגנטיקה באוניברסטת
בן גוריון, חבר המועצה לארכיאולוגיה,
וחבר חוג הפרופ' לחוסן
מדיני וכלכלי.
| | |
|
|
